חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מְגַלֶּה אֶת סֵפֶר דְּבָרִים

לְפָנֶיךָ טַבַּעַת חוֹתָם עַתִּיקָה עִם הַכִּתּוּב "[שַׁיָּךְ] לְחָנָן בֶּן חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן". 

חוֹתָם הָאָכָטִיס הַכָּחֹל הכֵּהֶה נָדִיר בְּיוֹתֵר מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן עָטוּף בְּתוֹךְ טַבַּעַת הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ. הַכִּתּוּב בֶּן שָׁלוֹשׁ הַשּׁוּרוֹת מוֹפִיעַ בְּאוֹתִיּוֹת הֲפוּכוֹת, כַּנָּהוּג, עַל מְנַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת יִקְרְאוּ כָּרָאוּי כַּאֲשֶׁר יַטְבִּיעוּ אוֹתָן עַל פִּסַּת חֵמָר, הַנִּקְרֵאת בּוּלָה.

הַתָּנָ"ךְ מְסַפֵּר כֵּיצַד גִּלָּה חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל סֵפֶר תּוֹרָה יְקַר עֵרֶךְ, וְיֵשׁ חוֹקְרִים שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהָיָה זֶה סֵפֶר דְּבָרִים.   

מְלָכִים ב' כ"ב, ג-ח:

"וַיְהִ֗י בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ... וַ֠יֹּאמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית ה’..."