1100 - 1000 לפנה״ס
הַמֶּלֶךְ דָּוִד
הוֹכָחָה מַמָּשִׁית לְקִיּוּמוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, מַצֶּבֶת בֵּית לֶחֶם, חִרְבֶּת קייאפה: דָּוִד וְגָלְיָת, הַשֵּׁם שֶׁל גָּלְיָת עַל שֶׁבֶר חֶרֶס, עִיר דָּוִד: דָּוִד כּוֹבֵשׁ אֶת צִיּוֹן.
כָּעֵת הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית מַצִּיגָה בְּפָנֵינוּ אֶת אַחַת הַדְּמוּיוֹת הָאֲהוּבוֹת בְּיוֹתֵר בַּתָּנָ"ךְ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ.
הַתָּנָ"ךְ מְתָאֵר אוֹתוֹ כְּדִלְקַמָּן:
שמואל א' י"ג: י"ד
"בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֚ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ"
לְאַחַר יַלְדוּת קָשָׁה, דָּוִד גדל להיות רוֹעֵה צֹאן בּוֹדֵד שֶׁשּׁוֹמֵר עַל עֵדֶר אָבִיו. אַךְ בְּכָךְ הוּא לוֹמֵד מְסָרִים חֲשׁוּבִים בְּיַחֲסוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים בְּקִרְבָתוֹ.
עוֹד הוּא מוֹכִיחַ כִּי הוּא מְשׁוֹרֵר וּמוּזִיקַאי מִצְטַיֵּן, הַכּוֹתֵב אֶת רֹב פִּרְקֵי תְּהִלִּים הַחֲדוּרִים רוּחָנִיּוּת בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, פְּרָקִים אֵלֶּה אֲהוּבִים וְנִקְרָאִים עַד יָמֵינוּ אָנוּ, בִּידֵי מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, מָה שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתוֹ בַּתֹּאַר "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל" (בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל ב' כ"ג:א').
דָּוִד מָגֵן עַל עֶדְרוֹ הַיָּקָר מִדֹּב וְאַרְיֵה, וּבְכָךְ הוֹפֵךְ לְלוֹחֵם חֲסַר פַּחַד וְאַמִּיץ בַּקְּרָב.
הוּא יוֹצֵר קֶשֶׁר עָמֹק עִם אֱלוֹקִים וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל הַקּוֹנְפֵדֵרַצְיָה הַשִּׁבְטִית שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
זֶה הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ: