דָּוִד וְגָלְיָת מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט

כְּשֶׁהוּא נִהְיֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְתֻסְכָּל מִיַּחֲסָם הַמְּיָאֵשׁ שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּלַפֵּי הָעֲנָק שֶׁפּוֹלֵט לְעֶבְרָם מִלִּים מְאַיְּמוֹת, נִגַּשׁ דָּוִד למֶלֶךְ שָׁאוּל, וּמַצִּיעַ לַעֲלוֹת לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל.

מֵאַחַר וְלֹא נוֹתְרוּ לוֹ אֶפְשָׁרוּיוֹת וּזְמַן, שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ מַסְכִּים, לְאַחַר שֶׁדָּוִד מַבְטִיחַ לוֹ שֶׁהוּא נִלְחַם נֶגֶד הָאַרְיֵה וְהַדֹּב בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת, תּוֹךְ שֶׁהוּא מֵגֵן עַל עֶדְרוֹ.

דָּוִד מִתְעַמֵּת עִם דְּבָרָיו שֶׁל גוליית וּמְעוֹדֵד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָךְ שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתָם "לִגְיוֹנוֹת שֶׁל ה'". 

הוּא מְסָרֵב לְהַצָּעַת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ לָקַחַת אֶת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁלּוֹ, וְנִגַּשׁ אֶל הָעֲנָק רַק עִם הַקֶּלַע וחָמֵשׁ אֲבָנִים בְּיַלְקוּט שֶׁלּוֹ, אותן אָסַף מֵהַנַּחַל הַסָּמוּךְ.

שמואל א' י"ז: מ"ט

וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֚ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה: