שָׁאוּל וְדָוִד מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט
לְאַחַר הַנִּצָּחוֹן הַהִיסְטוֹרִי, דָּוִד זוֹכֶה לִתְהִלָּה לְאֻמִּית וְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ מְקַנֵּא בּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
שמואל א' י"ח: י'-י"א
וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח רוּחַ֩ אֱלֹהִ֨ים | רָעָ֚ה | אֶל־שָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְ־הַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם | בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַד־שָׁאֽוּל: וַיָּ֚טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת־הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם:
סקירה
בתנ"ך
The next day an evil spirit of G-d gripped Saul and he began to rave in his house, while David was playing [the lyre], as he did daily. Saul had a spear in his hand, and Saul threw the spear, thinking to pin David to the wall. But David eluded him twice.
וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַתִּצְלַ֣ח רוּחַ֩ אֱלֹקים | רָעָ֤ה | אֶל-שָׁאוּל֙ וַיִּתְנַבֵּ֣א בְתוֹךְ-הַבַּ֔יִת וְדָוִ֛ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ כְּי֣וֹם | בְּי֑וֹם וְהַחֲנִ֖ית בְּיַד-שָׁאֽוּל: וַיָּ֤טֶל שָׁאוּל֙ אֶֽת-הַחֲנִ֔ית וַיֹּ֕אמֶר אַכֶּ֥ה בְדָוִ֖ד וּבַקִּ֑יר וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֛ד מִפָּנָ֖יו פַּעֲמָֽיִם: