דָּוִד כּוֹבֵשׁ אֶת מְצוּדַת צִיּוֹן הִיא יְבוּס (שֵׁבֶט כְּנַעֲנִי) בִּירוּשָׁלַיִם

וּבְכָל זֹאת, בִּגְלַל הַבִּצּוּרִים שֶׁל הָעִיר, לֹא הָיָה קַל לִכְבֹּשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְהַיְּבוּסִים מְזַלְזְלִים בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ.

לְדָוִד הַמֶּלֶךְ הָיְתָה אַסְטְרָטֶגְיָה שֶׁהוּא מַצִּיג כְּחִידָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הַמֶּלֶךְ. 

הוּא מְדַבֵּר עַל "צִנּוֹר, וּלְפִי רֶמֶז הַמּוֹפִיעַ בְּתָנָ"ךְ, הוּא אוֹמֵר "... וְיִגַּע בְּצִנּוֹר".

דָּוִד מְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה וְכוֹבֵשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

שמואל ב' ה': ז'

וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד:

לְפָנֶיךָ סִרְטוֹן "מְגַלִּים" הַמְּסַפֵּר עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ דָּוִד כּוֹבֵשׁ לְבַסּוֹף אֶת יְרוּשָׁלַיִם.