הח'ליף הערבי עומר כובש את ירושלים בשנת 637 לספירה ומאפשר ליהודים להתיישב בה

בִּשְׁנַת 637 (שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע) לַסְּפִירָה, נִכְנַע הַבִּישׁוֹף הַבִּיזַנְטִי סוֹפְרוֹנְיוּס, הַפַּטְרִיאַרְךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁל  יְרוּשָׁלַיִם, לְחַ'לִיף עֻמַר, בֶּן לְוָיָתוֹ שֶׁל מוּחַמַּד. קֶטַע מִכְרוֹנִיקָה יְהוּדִית שֶׁנִּמְצְאָה בִּגְנִיזַת קָהִיר, וְנִכְתַּב בַּעֲרָבִית-יְהוּדִית, מֵאֲשֶׁר כִּי הַחַ'לִיף עֻמַר רָצָה לַאֲשֶׁר מְגוּרִים בִּירוּשָׁלַיִם לְ-200 (מָאתַיִם) מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת. הַפַּטְרִיאַרְךְ הַנּוֹצְרִי הִתְנַגֵּד לְכָךְ בְּתֹקֶף. לְבַסּוֹף הֻסְכַּם לְיַשֵּׁב 70 (שִׁבְעִים) מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת בָּעִיר.  

‍