מכתב מיהודי הנמצא בירושלים אל חתנו בפוסטאט (קהיר)
כִּתְבֵי יָּד שֶׁנִּמְצְאוּ בְּגְּנִיזַת קָהִיר שׁוֹפְכִים אוֹר גַּם עַל הַשְּׂמָחוֹת הַיּוֹמְיוֹמִיּוֹת שֶׁל חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה, וְגַם עַל הַצָּרוֹת.
מִכְתָּב אֶחָד מַעֲנִיק הֲצָצָה מְשַׁעֲשַׁעַת לְיַחֲסֵי מְחֻתָּנִים, וְנוֹתֵן אֶת דַּעַת הַכּוֹתֵב עַל חֲשִׁיבוּת הַחַיִּים בִּירוּשָׁלַיִם.
בְּמִכְתָּב מִשְׁנַת 1055 (אֶלֶף חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ) לַסְּפִירָה, אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֶּן שְׁלֹמֹה גָּאוֹן מִיְּרוּשָׁלַיִם כּוֹתֵב לַחֲתָנוֹ, אֶפְרַיִם, הַמִּתְגּוֹרֵר בְּפוּסְטַאט שֶׁבְּמִצְרַיִם, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה. הוּא מִתְעַקֵּשׁ שֶׁעָדִיף ״לֶאֱכֹל בְּצָלִים בִּירוּשָׁלַיִם מֵאֲשֶׁר עוֹף בְּמִצְרַיִם״.
סקירה
מכתב מאת אליהו הכהן בן שלמה גאון אשר חי בירושלים, לחתנו לאפרים בן שמריה הנמצא בפוסטאט אשר במצרים. במכתב מבקש השולח מאפרים לחזור הביתה ולאכול בצל בירושלים ולא עוף במצרים.



























