שִׁמְשׁוֹן וּדְלִילָה מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט
אֲנַחְנוּ פּוֹנִים שׁוּב לַיְּצִירָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְּט כְּדֵי לְלַוּוֹת אוֹתָנוּ בַּמַּסָּע שֶׁלָּנוּ.
אֶחָד הַסִּפּוּרִים הַבּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים הוּא סִפּוּרָם שֶׁל שִׁמְשׁוֹן וּדְלִילָה.
שׁוּב נוֹפְלִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים וּבְמֶשֶׁךְ 40 שָׁנָה ה' מוֹסֵר אוֹתָם בִּידֵי הַפְּלִשְׁתִּים.
ה' מַבְטִיחַ לְאִישׁ מִשֵּׁבֶט דָּן, שֶׁלּוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ יִוָּלֵד בֵּן שֶׁיִּהְיֶה זה שֶׁיּוֹבִיל אֶת הַצָּלַת יִשְׂרָאֵל מֵהַפְּלִשְׁתִּים.
ה' אוֹמֵר שֶׁהַיֶּלֶד צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר נָזִיר לְכָל חַיָּיו – אָסוּר לוֹ לִגְזֹר אֶת שַׁעֲרוֹ וְעָלָיו לְהִמָּנַע מִכָּל דָּבָר שֶׁמְּקוֹרוֹ בִּפְרִי הַגֶּפֶן וַעֲנָבִים וְכֵן מִכָּל מַשְׁקֶה מְשַׁכֵּר – כִּי זֶה מְקוֹר כּוֹחוֹ הָאַדִּיר.
אִמּוֹ קוֹרֵאת לוֹ שִׁמְשׁוֹן.
שִׁמְשׁוֹן גָּדֵל לִהְיוֹת לוֹחֵם אַדִּיר, הַמַּשְׁמִיד אֶת צִבְאוֹת פְּלִשְׁתִּים.
בְּמַטָּרָה נוֹאֶשֶׁת לְבַטֵּל אֶת הַהַתְקָפוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת שֶׁל שִׁמְשׁוֹן, הַפְּלִשְׁתִּים שׁוֹלְחִים אִשָּׁה פְּלִשְׁתִּית לְפַתּוֹת אוֹתוֹ וְלִגְרֹם לוֹ לְגַלּוֹת לָהּ אֶת סוֹד כּוֹחוֹ.
שׁוֹפְטִים ט"ז: ט"ו-י"ז
וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁל֚שׁ פְּעָמִים֙ הֵתַ֣לְתָּ בִּ֔י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י בַּמֶּ֖ה כֹּחֲךָ֥ גָדֽוֹל:
וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלְצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת:
וַיַּגֶּד־לָ֣הּ אֶת־כָּל־לִבּ֗וֹ וַיֹּ֚אמֶר לָהּ֙ מוֹרָה֙ לֹֽא־עָלָ֣ה עַל־רֹאשִׁ֔י כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י אִם־גֻּלַּ֙חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל־הָאָדָֽם:
סקירה
בתנ"ך
Then she (Delilah) said to him, "How can you say you love me, when you don’t confide in me?..."
Finally, after she had nagged him… (Samson) said to her, “No razor has ever touched my head, for I have been a nazirite to G-d since I was in my mother’s womb. If my hair were cut, my strength would leave me and I should become as weak as an ordinary man.”
וַתֹּ֣אמֶר (דְּלִילָה) אֵלָ֗יו אֵ֚יךְ תֹּאמַ֣ר אֲהַבְתִּ֔יךְ וְלִבְּךָ֖ אֵ֣ין אִתִּ֑י זֶ֣ה שָׁלֹ֤שׁ פְּעָמִים֙ ... וַ֠יְהִי כִּֽי-הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל-הַיָּמִ֖ים ... וַיַּגֶּד-לָ֣הּ (שִׁמְשׁוֹן) אֶת-כָּל-לִבּ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מוֹרָה֙ לֹֽא-עָלָ֣ה עַל-רֹאשִׁ֔י כִּֽי-נְזִ֧יר אֱלֹקים אֲנִ֖י מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֑י אִם-גֻּלַּ֙חְתִּי֙ וְסָ֣ר מִמֶּ֣נִּי כֹחִ֔י וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּכָל-הָאָדָֽם: