בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
ה' מָנַע מִדָּוִד אֶת מְלֶאכֶת בְּנִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּגְלַל הַסְּתִירָה הַמֻּבְנֵית בֵּין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵין שְׁפִיכַת הַדָּמִים שֶׁאִפְיְנָה אֶת מְלוּכָתוֹ, בִּגְלַל הַצֹּרֶךְ לְכַלּוֹת אֶת הָאוֹיְבִים שֶׁנִּסּוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאָרֶץ. אִי לְכָךְ הַמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה הֻטְּלָה עַל כִּתְפֵי שְׁלֹמֹה בְּנוֹ.
שְׁלֹמֹה בִּקֵּשׁ מְחִירָם מֶלֶךְ צֹר, שֶׁעָזַר לְדָוִד אָבִיו לִבְנוֹת אֶת אַרְמוֹנוֹ, לְשַׁתֵּף עִמּוֹ פְּעֻלָּה בִּבְנִיַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכֵּן צוֹר לֹא הָיְתָה יְדוּעָה רַק בַּעֲצֵי אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הַמַּלְכוּתִיִּים שֶׁלָּהּ, אֶלָּא גַּם בְּסַתָּתֵי הָאֶבֶן הַמְּיֻמָּנִים.