פַּעֲמוֹן זָהָב מִבְּגָדָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל

בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַחַת עֶשְׂרֵה נִמְצָא פַּעֲמוֹן זָהָב קָטָן בְּצוּרַת כַּדּוּר עָגֹל, בְּמַהֲלַךְ חֲפִירוֹת תְּעָלַת נִקּוּז מֵי הַגְּשָׁמִים, מִתַּחַת לָרְחוֹב הַמְּדֹרָג הַמּוֹבִיל לְהַר הַבַּיִת. בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן הָיְתָה לוּלָאָה, כְּדֵי שֶׁנִּתָּן יִהְיֶה לְחַבְּרוֹ לְחֵפֶץ אַחֵר. אוּלַי לְשׁוּלֵי בֶּגֶד שֶׁל אָדָם אָצִיל אוֹ חָשׁוּב, כְּפִי שֶׁהָיָה נָהוּג בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה.

מִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִמְצָא קָרוֹב מְאוֹד לְמַרְגְּלוֹת הַר הַבַּיִת עַל הַדֶּרֶךְ בָּהּ הָיָה מְהַלֵּךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, בִּמְיֻחָד בְּמַהֲלַךְ טֶקֶס נִסּוּךְ הַמַּיִם שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, הִסִּיקוּ הָאַרְכֵאוֹלוֹגִים, שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה, זֶהוּ אֶחָד מֵהַפַּעֲמוֹנִים שֶׁעִטְּרוּ אֶת שׁוּלֵי בִּגְדוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַצְמוֹ. כְּשֶׁאֵלִי שׁוּקְרוּן, הָאַרְכֵאוֹלוֹג שֶׁפִּקֵּחַ עַל הַחֲפִירוֹת, נִעֵר אֶת הַכַּדּוּר הַקָּטָן, הוּא הִשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁל פַּעֲמוֹן. מֶחְקָר מְאֻחָר יוֹתֵר גִּלָּה כִּי הַפַּעֲמוֹן אכן הֵכִיל בְּתוֹכוֹ עִנְבָּל.

בְּסֵפֶר שְׁמוֹת, פֶּרֶק כ"ח, פְּסוּקִים ל"א עַד ל"ד, מוּבָא תֵּאוּר שֶׁל בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה: 

"וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַֽעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃ פַּֽעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב."