יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי מְטַהֵר אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
לְאַחַר שָׁלוֹשׁ שְׁנוֹת קְרָב הִצְלִיחוּ הַיְּהוּדִים לִכְבֹּשׁ מֵחָדָשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, מִלְּבַד מְצוּדַת הַחַקְרָא. בְּהַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת, הֵם מָצְאוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְבֻזֶּה וּמְחֻלָּל, זָרוּעַ בֶּאֱלִילִים, וְהַמִּזְבֵּחַ שֶׁבּוֹ טָמֵא מִדַּם חֲזִיר.
יְהוּדָה טִהֵר וְחָנַךְ מֵחָדָשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בכ"ה בְּכִסְלֵו, בִּשְׁנַת מֵאָה שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע לִפְנֵי הַסְּפִירָה. הוּא קָבַע אֶת חַג הַחֲנֻכָּה. חֲנֻכָּה הוּא שֵׁם פְּעֻלָּה שֶׁל הַפֹּעַל חָנַךְ.
יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ, קַדְמוֹנִיּוֹת הַיְּהוּדִים, סֵפֶר שְׁנֵים עָשָׂר, פֶּרֶק שְׁבִיעִי, פִּסְקָאוֹת שִׁשִּׁית עַד שְׁבִיעִית:
"וִיהוּדָה הַחַשְׁמוֹנַאי וְכָל קְהַל הַחֲסִידִים חֲבֵרָיו צִוּוּ לָחוּג אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ שְׁמוֹנַת יָמִים... וְכֹה גְּדוֹלָה הַתְּשׁוּעָה הַהִיא בְּעֵינֵיהֶם עַד כִּי צִוָּה יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל לָחוּג אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁמוֹנַת יָמִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם, וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נָחֹג אֶת הַחַג הַהוּא וְנִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם חַג הַמְּאוֹרוֹת."
כְּפִי שֶׁמְּצַיֵּן יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ, חַג הַחֲנֻכָּה נֶחְגַּג בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים.
הַתַּלְמוּד בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף כ"א , עַמּוּד ב' שׁוֹפֵךְ אוֹר עַל הַסִּבָּה:
"וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם [אֶת הַיְּוָנִים] בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים."
הַכּוֹהֲנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּפַךְ עִם שֶׁמֶן טָהוֹר כְּדֵי לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה.
סקירה
בִּשְׁנַת 166 לפנה"ס מֵת מַתִּתְיָהוּ בַּקְּרָב. בְּנוֹ הַבְּכוֹר, יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי, וְגַם הַמַּקָּבִי (מִלְּשׁוֹן מַקֶּבֶת, מֵעֵין פַּטִּישׁ כָּבֵד), טִהֵר וְחָנַךְ מֵחָדָשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְקָבַע אֶת חַג הַחֲנֻכָּה בְּיוֹם כ"ה בְּכִסְלֵו, 164 לפנה"ס. "חֲנֻכָּה" הוּא שֵׁם פְּעֻלָּה שֶׁל הַפּוֹעֵל חָנַךְ.
יוֹסֵף בֶּן מַתִּתְיָהוּ, קַדְמוֹנִיּוֹת הַיְּהוּדִים, 12.7.6-7 :
"...אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָרָא יְהוּדָה עָצְרָה, וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת אֶחָיו וְרֵעָיו וְאֶת כָּל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: ...תַּמּוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת אַנְטִיּוֹכוּס מִן הָאָרֶץ, עַל כֵּן עָלֹה נַעֲלֶה אֶל הַר בֵּית ה' וְטִהַרְנוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְנָשׁוּב לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ ...
וִיהוּדָה הַחַשְׁמוֹנַאי וְכָל קְהַל הַחֲסִידִים חֲבֵרָיו צִוּוּ לָחוּג אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ שְׁמוֹנַת יָמִים... וְכֹה גְּדוֹלָה הַתְּשׁוּעָה הַהִיא בְּעֵינֵיהֶם עַד כִּי צִוָּה יְהוּדָה וְאֶחָיו וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל לָחוּג אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁמוֹנַת יָמִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם, וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה נָחֹג אֶת הַחַג הַהוּא וְנִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם חַג הַמְּאוֹרוֹת."