יַעֲקֹב מְבָרֵךְ אֶת בְּנֵי יוֹסֵף מֵאֵת רֶמְבְּרַנְדְּט
יַעֲקֹב חַי בְּשִׂמְחָה וּבְנַחַת עוֹד שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
לִפְנֵי שֶׁנִּפְטַר, הוּא אוֹסֵף אֵלָיו אֶת בָּנָיו וּמְבָרֵךְ אוֹתָם.
הוּא גַּם מְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף כְּאִלּוּ הָיוּ הַבָּנִים שֶׁלּוֹ.
בראשית מ"ח: כ'
וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֘ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה:
סקירה
בתנ"ך
So that day Jacob blessed them and said: “By you shall Israel pronounce this blessing: ‘May G-d make you like Ephraim and Manasseh.’”
וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֘ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹקים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה: