הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וְסַנְחֵרִיב

סַנְחֵרִיב הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת כְּדֵי לְתַעֵד אֶת מַסְּעוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. הַגִּרְסָאוֹת הַסּוֹפִיּוֹת תֹּעֲדוּ עַל גַּבֵּי שָׁלוֹשׁ מִנְסָרוֹת בְּצוּרַת מְשֻׁשֶּׁה הָעֲשׂוּיוֹת חֵמָר אָדֹם שֶׁנִּשְׂרַף בְּחֹם, וְשֶׁעֲלֵיהֶן נֶחְקַק הַטֵּקְסְט בִּכְתָב אַכַּדִּי.

בַּתְּמוּנָה נִרְאֵית הַמִּנְסָרָה הַיְּרוּשַׁלְמִית, שֶׁהֻקְדְּשָׁה לְמַסְּעוֹת מִלְחֲמוֹתָיו בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל וּמַמְלֶכֶת יְהוּדָה. 

בְּאֶחָד מֵהַקְּטָעִים נִכְתַּב כָּךְ:

הוּא (חִזְקִיָּהוּ) קָרָא לְמַלְכֵי מִצְרַיִם. הַקַּשָּׁתִים, הַמֶּרְכָּבוֹת וְחֵיל הַפָּרָשִׁים שֶׁל מֶלֶךְ אֶתְיוֹפְּיָה...  נִלְחַמְתִּי בָּם וְהִנְחַלְתִּי לָהֶם תְּבוּסָה... אֲנִי בְּעַצְמִי לָכַדְתִּי בְּחַיִּים אֶת רַכָּבֵי מֶלֶךְ אֶתְיוֹפְּיָה. 

כְּתֹבֶת זוֹ מְאַשֶּׁרֶת אֶת תֵּאוּרו שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ בְּפֶרֶק ל"ו,  פס ו' עַל

נְאוּמוֹ הַמְּאַיֵּם שֶׁל רַבְשָׁקֶה בִּזְמַן הַמָּצוֹר:

"הִנֵּ֣ה בָטַ֡חְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו."